התיקון לצו איסור הלבנת הון – החלת חובות על נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי - משמעויות

ביום 14.3.2021 פורסם ברשומות התיקון לחוק איסור הלבנת הון: צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)(תיקון), התשפ"א-2021. ("התיקון").

התיקון מהווה צעד משלים להוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסים מוסדרים), התשע"ו-2016. מטרתו העיקרית של התיקון היא להחיל את החובות הקבועות בו (זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, שמירת מסמכים ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ועוד) גם על הגופים החייבים בקבלת רישיון של נותני שירותים בנכס פיננסי בהתאם לחוק הפיקוח של שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: "חוק הפיקוח").

כידוע, ההגדרות של "נכס פיננסי" ושל "שירות בנכס פיננסי" בחוק הפיקוח הן הגדרות רחבות, ולפיכך, הצו מחיל לראשונה הוראות מתחום משטר איסור הלבנת הון על סקטורים שלא היו מפוקחים עד כה, כאשר המרכזי מבניהם הוא הסקטור שלנותני שירותים במטבעות וירטואליים.

בנוסף לכך, הצו כולל תיקונים שונים שנוספו על מנת לתקן ליקויים שנתגלו במשטר איסור הלבנת הון בישראל בביקורת הבינלאומית שקיים ארגון ה-FATF - הארגון הבינמדינתי המוביל את המאבק הגלובלי בהלבנת הון ומימון טרור (להלן" ארגון ה-FATF"), בשנת 2018.

לתיקון לצו

להלן עיקרי התיקונים בצו:

1. לראשונה, החלת חובות על נותני שירותים פיננסים העוסקים במטבעות וירטואליים. החובות מותאמות לפעילותם הייחודית של גופים אלו ומבוססות על ההמלצות המעודכנות של ארגון ה- FATFבתחום זה.

2. הצו כולל לראשונה הגדרות מתחום זה כגון: "מטבע וירטואלי", "סכום פעולה" ו"כתובת ארנק של מטבע וירטואלי".

3. ישנם מספר סעיפים אשר כוללים התייחסות מיוחדת לנותני שירותים במטבע וירטואלי, וביניהם החובה לבצע הליך הכרת הלקוח בכל פעולה מזדמנת מעל לסכום של 5,000 ש"ח (בניגוד לסכום של 50,000 ש"ח בעסקאות שאינן במטבע וירטואלי), חובה לרשום ולהעביר פרטי זיהוי של הצדדים בביצוע העברה של מטבע וירטואלי (ה-"travel rule"), התייחסות לפרטים אותם יש לכלול בדיווח לרשות על פעולות במטבע וירטואלי, והוראות ספציפיות לעניין חובת שמירת מסמכים.

4. ברשימת הפעולות שיכול שייראו כ"פעולות בלתי רגילות", המנויות בתוספת הרביעית לצו, ישנן מספר פעולות ייחודיות לתחום הפעילות במטבעות וירטואליים.

5. העברות אלקטרוניות – התיקון כולל סעיף ייעודי לנושא של העברות אלקטרוניות והעברות במטבע וירטואלי וכולל תיקונים שונים שנדרשו על מנת להתאים את ההוראות בצו לסטנדרטים שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF. כך למשל החובה לרשום במסמכי ההעברה את הפרטים של המעביר והנעבר, בהתאם לנסיבות ומעל לסכומים הרשומים בסעיף, בהעברות בתוך ישראל ובהעברות בינ"ל, וכן בהעברות במטבע וירטואלי, וכן חובות החלות על נותן שירות אשר מקבל העברה בינ"ל.

6. בדיקה מול רשימות – בנוסף לחובה שהייתה קיימת בצו לוודא כי הפעולה אינה עבור גורם המנוי על הרשימות המפורסמות מכוח חוק המאבק בטרור, נוספה בתיקון לצו רשימה נוספת של גורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית, מכוח החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018.

7. הקלות שונות – התיקון לצו כולל הקלות שונות, לרבות מתן אפשרות לנותני אשראי שניתן אגב רכישת נכס או שירות מבית עסק לבצע את עסקת האשראי לפני ביצוע האימות בתנאים המפורטים ובלבד שמדובר בעסקה בסיכון נמוך; מתן אפשרות לבצע זיהוי של מקבל השירות באמצעות טכנולוגיה לזיהוי חזותי גם למקבל שירות שנמצא מחוץ לישראל, לפי הוראות הממונה; הקלות בתנאים המפורטים בסעיף 7 לצו העוסק בפעילות באמצעות מערכת סגורה או חצי סגורה.

8. בקרה שוטפת – לסעיף 10, העוסק בחובה לבצע בקרה שוטפת הוספה דרישה כי במקרים שבהם מתעורר חשש להלבנת הון או מימון טרור לגבי פעולות שמבצע מקבל השירות, ידרוש נותן השירות ממקבל השירות מידע והסברים לגבי אותן פעולות, ובמקרה הצורך גם אסמכתאות, ויעדכן את רישומיו בהתאם. דרישה זו הוספה כדי להתאים את הדרישות בישראל בנוגע לביצוע הבקרה הבינלאומית לדרישות של ארגון ה-FATF.

9. תחולה: הצו נכנס לתוקף ביום 14.11.2021, למעט הדרישה לפי סעיף 7א(ב)(2), העוסקת בהחלת החובה להעביר את פרטי הזיהוי של מבצעי פעולות במטבעות וירטואליים, שתחילתה במועד שיקבע הממונה, וזאת כיוון שהטכנולוגיה הנדרשת ליישום הדרישה עדיין אינה נגישה דיה.