הסוף לתלאות משקיעי הקריפטו? בנק ישראל מנחה את הבנקים לקבל את רווחיהם

בטיוטת הוראה שפרסם הפיקוח על הבנקים נכתב כי כל עוד מקור הכסף הוא בגוף בעל רישיון, הבנקים לא יוכלו לסרב לקבלו - רק בגלל שמדובר במטבע דיגיטלי ■ יישום ההוראה יחל כמה חודשים לאחר כניסתה לתוקף

התוכניות של בנק ישראל לאופן הטיפול של הבנקים ברווחי קריפטו נחשפות לראשונה: בטיוטת הוראה, שמפרסם הפיקוח ענקים נקבע כי כל עוד מקור הכסף הוא של הבל גוף בעל רישיון, הבנקים לא יוכלו לסרב לקבלו רק בגלל שמדובר בקריפטו. הדיון בטיוטה צפוי להתקיים בעוד כשבועיים, וכפי שמסתמן - הבנקים צפויים להתחיל ליישם את ההוראה כמה חודשים לאחר כניסתה לתוקף.

הוראה זו מגיעה בהמשך לצו איסור הלבנת הון, שנכנס לתוקף בנובמבר האחרון, שקבע לראשונה הוראות בנוגע להסדרת השימוש במטבעות וירטואליים.

ההוראה משאירה שיקול דעת לבנקים לגבי קביעת נתיב המטבע הווירטואלי – כלומר מאיפה נקנה ומה הדרך שעבר עד למכירתו - שהוא אחד האתגרים במטבעות אלו, בגלל אופיים האנונומי. דוגמאות לנתיבים מפחיתי סיכון, שנכתבו בהוראה, הן מטבעות שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה או מטבעות שמקורם באותו ארנק של אותו לקוח שלא היו בו תנועות נוספות.

עוד קובעת ההוראה שהבנקים יהיו אחראים לוודא ששולם מס על הרווחים, וזאת בניגוד למצב עד כה, בו נדרשו לרוב הלקוחות לדווח על הרווחים הללו באופן עצמאי למס הכנסה.

בנוגע לגופים שעדיין ממתינים לקבלת רישיון מרשות שוק ההון, ופועלים מכוח היתר להמשך עיסוק, משאירה ההוראה לבנקים שיקול דעת לקבוע את אופן הפעילות מולם, כמו גם בנוגע לגופים מחו"ל.

"זוהי בשורה חשובה מאוד למשקיעי הקריפטו בישראל וההוראה סוללת לבנקים את הדרך לתת שירותים ללקוחות שעוסקים במטבעות וירטואליים", אומר אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הוריזון – חברה בת של אלטשולר שחם, שפועלת כמתווך פיננסי ומאפשרת מסחר במטבעות וירטואליים. "כשאתה סוחר מול בורסה מפוקחת ואז מכניס חזרה אליך את הכסף, אתה יכול להראות את כל הנתיב", הוא מסביר. לכן לדבריו, בעקבות ההוראה במקרים האלה לא אמורה להיות בעיה ללקוחות להפקיד את הכסף בבנקים.

בחברת אלטשולר שחם הוריזון, שגם פועלת באופן התואם את ההוראה – באמצעות ארנק נפרד שפועל במעגל סגור מול הבנקים ומבצעת ניכוי מס במקור - מברכים על האסדרה. "עד לפני חודש וחצי לא הייתה אסדרה בכלל", אומרת טל רז, סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברה, ומוסיפה כי "עד עכשיו הפיקוח על הבנקים אמר לבנקים לנהל את הסיכון בעצמם - ללא שום קווים מנחים, ופה לראשונה הוא קובע הסדרה".

לדבריה, זה יסייע לציבור המשקיעים: "בהיעדר אסדרה, משקיעים רוכשים בבורסות לא מפוקחות, ורובם בכלל לא מודעים לכך שהן לא מפוקחות. רוב האנשים לא מנסים להלבין הון, אז צריך לאפשר להם לעשות את זה בצורה קלה יותר". שטרק ורז מציינים כי במקרים בהם המטבע נסחר בבורסה לא מפוקחת, למשל ביננס (Binance) - שהיא כמעט הכי גדולה בעולם אבל אינה מפוקחת, או במקרים בהם המטבע עבר בין אנשים באופן ישיר, כמו גם בסוגי מטבעות שקשה יותר להתחקות אחרי הבעלים שלהם – הבנקים כנראה עדיין ייסרבו לקבלם.

סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, מברך על ההוראה שפורסמה "לאחר שנים ארוכות של המתנה וטמינת הראש בחול", לדבריו, אך הוא גם מבקר אותה: "מצד אחד, בנק ישראל מכיר סוף סוף בחובה של הבנקים לבצע הערכת וניהול סיכונים ולא לסרב באופן גורף להעברת כספים של לקוחות הבנק, בקשר לפעילות במטבעות דיגיטליים. מאידך, בנק ישראל מותיר שיקול דעת רחב לבנקים להמשיך ולסרב במקרים רבים, שלא באמת מקימים סיכון ממשי להלבנת הון".

עוד הוסיף סמנכ"ל הכספים כי "כל עוד רשות שוק ההון, אשר היא המפקחת על התחום בישראל מכוח חוק, אינה מעניקה רישיונות לגופים העוסקים בתחום בישראל, הגם שהם ממתינים כבר קרוב לארבע שנים לקבלת הרישיון המיוחל, ופועלים תחת רגולציה שמרנית בהיבטי מתן שירותים פיננסיים ואיסור הלבנת הון ומימון טרור - הבנקים עלולים להמשיך במדיניות מחמירה ומפלה כלפיהם, ולא לאפשר להם לפעול כמחוללי תחרות בשוק הפינטק".

הרגולציה הקיימת בישראל פוגעת באוכלוסיה רחבה ובחברות הפינטק, "זאת בעוד שחברות קריפטו בינלאומיות וענקיות כמו ביננס נותנות שירותים לכ-200 אלף ישראלים ללא רישיון ופיקוח, ומדלגות על מחסום הבנקים באמצעות תשלומים בכרטיסי אשראי ואמצעים אלקטרוניים".

גם בביטס אוף גולד, חברת המסחר למטבעות וירטואליים בירכו על ההוראה. לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "ביטקוין, איתריום ומטבעות דיגיטליים אחרים אינם שונים מכל נכס אחר. מדובר בעתיד של העולם הפיננסי הגלובלי, אבל פעילות המיינסטרים בו תלויה כרגע בנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים. זה זמן רב מידי שנאלצנו להיאבק על דברים בסיסיים, והנוהל הבנקאי הזה יאפשר ללקוחות שומרי החוק, שמעוניינים להצטרף למהפכה העולמית הזו לפעול בחופשיות, לטובת המשתמשים, המשקיעים, וכלכלת ישראל".

ניר הירשמן, מנהל הרגולציה של איגוד הביטקוין הישראלי, מסר בתגובה לטיוטת הנוהל כי "זה הרבה יותר מידי זמן שמשקיעים, משתמשים וחברות בתחום נתקלים בסירובים שרירותיים ולא הגיוניים, שמונעים מאזרחים תמימים, שמבקשים לפעול על פי החוק ולשלם מיסים להכניס כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לבנק.

אנו קוראים להכניס את הנוהל מהר ככל הניתן לתוקף, כדי שנוכל לשחרר את הפוטנציאל העצום שנמצא בשוק הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים בישראל. את הצעד הזה יש להשלים במתן רישיונות, ואנחנו קוראים לרשות שוק ההון לקדם מהר ככל הניתן את אסדרת הגופים אשר ביקשו כבר רישיונות ועומדים בצווים ובהוראות החוק.".